מסלול לחורבת מנצור אל עקב

המסלול יוצא מחוות הנדיב, דרך שבילי השמורה לשרידי ווילה כפרית מהתקופה הביזנטית,  חורבת עקב. בית אחוזה יהודי מתקופת בית שני, מקווה טהרה – מעיד על דתם  היהודית של תושביו. לאחר חורבנו הוקם שוב במאה ה4 כבית חווה חקלאי.

השם העברי של החורבה שומר על צליל שמו הערבי – מנצור אל-עקב (הסלע עטור הניצחון).

בדרך נמצא מחצבות אבן גיר קדומות .אשר שימשו לכריית אבני בנייה, הן  רדודות  ומשמשות בתקופת החורף בית גידול לצפרדעים וקרפדות.
השביל נמשך באזור המכוסה בחורש טבעי ושיחים נמוכים, שדה פתוח עם עבר וולקני, ומגיע לחורשת ברושים דלילה (בחורף מכוסה פריחת רקפות).

בית החווה הוא המקום הגבוה ביותר ברמת הנדיב .בשטח מסביב לחורבה עצי זית, תאנה וגפן, שהיו גידולים חשובים בימי קדם, ברמת הנדיב ובארץ ישראל כולה (על כך יעידו בית הבד והגתות בחורבת עקב).

האתר יושב מחדש בתקופה הביזנטית (מהמאה הרביעית עד המאה השביעית לסה"נ ועד לכיבוש הערבי (אמצע המאה השביעית). הקירות מתקופה זו, בניגוד למבנה הקדום יותר, בנויים בעיקר מאבן כורכר שנחצבה במישור החוף, אם כי נעשה שימוש רב גם באבני המבנה הקודם. סמוך לשער הכניסה נמצא בור מים גדול ששימש את יושבי בית האחוזה היהודי ומאוחר יותר גם את יושבי הוילה הביזנטית.  בבור נאגרו מי גשמים שנוקזו מהגגות ומהחצר. נפח הבור כ-110 מטרים מעוקבים, כמות שהספיקה לשתייה ולתחזוק משק החי במתחם.

תצפית מדהימה על מישור חוף הכרמל, ג'סר א-זרקא, קיסריה ואור עקיבא. תחנת הכוח "אורות רבין" , ובמזרח הרי השומרון, רמות מנשה והכרמל. אפשר אפילו להבחין ב"קרן הכרמל", המוחרקה. אגדה עתיקה מייחסת את החווה למקום קבורתו העלום של רבי עקיבא. בחזרה לחוות הנדיב עוברים דרך גן הברון, העץ הסולארי ודיר העיזים המיוחד של רמת הנדיב.

אורך המסלול 6.8 ק"מ, טיפוס מצטבר 84 מ'